החלטה בתיק ב"ש 4459/08

1.         המבקש בב"ש 4459/08 (להלן - " רבינוביץ") הורשע בעבירות של זיוף בכוונה לקבל דבר בנסיבות מחמירות, שימוש במסמכים מזויפים, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות וניסיון לקבל דבר במרמה. המבקש בב"ש 4463/08 (להלן - " מורגנשטרן") הורשע בסיוע בביצוען של העבירות הנ"ל. שני המבקשים הורשעו גם בעבירה של שיבוש מהלכי משפט. בגזר דינם של המבקשים אמר כב' השופט מ' גל את הדברים הבאים:

"מדובר באחת מפרשיות ההונאה הגדולות והמתוחכמות ביותר שהתרחשו אי פעם בתחום עסקאות המקרקעין במדינת ישראל, כאשר [רבינוביץ] בסיוע [מורגנשטרן] שכנע את רשויות המדינה בקיומה של אפשרות לחכור לתקופה נוספת מהפטריארכיה היוונית-אורתודוכסית מקרקעין המצויים בטבורה של העיר ירושלים ואשר החכירה המקורית לגביהן אמורה להסתיים באמצע מאה זו. לשם כך הקצתה המדינה, באמצעות קק"ל וחברת הימנותא, סכום של 20 מיליון דולר שהועבר כביכול לידי הפטריארך, אולם למעשה הגיע לידי [רבינוביץ] ואדם נוסף בשם בנו זיסמן ...".

בית המשפט גזר על רבינוביץ עונש מאסר בפועל לתקופה של ארבע וחצי שנים, מאסר על תנאי וקנס בסך 20 מיליון ש"ח או 3 שנות מאסר תמורתו. רבינוביץ חויב גם לפצות את קק"ל בסך 800,000 ש"ח.

על מורגנשטרן גזר בית המשפט מאסר בפועל לתקופה של 18 חודש, מאסר על תנאי, קנס בסך 2 מיליון ש"ח או שנת מאסר תמורתו ופיצוי לקק"ל בסך 300,000 ש"ח.

2.         במועד מתן גזר הדין, 31.3.08, ביקש הסניגור המלומד לעכב את ביצועו לצורך הגשת ערעור. המשיבה התנגדה לבקשה וביקשה, כי אם בקשה זו תיענה, תוגדלנה הערבויות שהמציאו המבקשים במהלך משפטם. בית המשפט החליט לעכב את עונשי המאסר בפועל, הקנס והפיצויים לתקופה של 45 יום, ואם יוגש ערעור, עד לסיום הליכי הערעור. כתנאי לעיכוב הביצוע קבע בית המשפט כי על רבינוביץ להפקיד ערבות בנקאית בסך 500,000 דולר, שלוש ערבויות צד ג' בסך 2 מיליון דולר כל אחת וערבות עצמית בסכום זהה. לגבי מורגנשטרן נקבע, כי כתנאי לעיכוב ביצוע גזר הדין עליו להפקיד ערבות בנקאית בסך 100,000 דולר, שתי ערבויות צד ג' על סך 500,000 דולר וערבות עצמית על סך 750,000 דולר. בית המשפט הוסיף, כי הצו לעיכוב יציאת המבקשים מן הארץ, תוך הפקדת דרכונם, יחודש ויוארך.

3.         לפניי בקשה להמיר את הפקדת המזומן (או הערבות הבנקאית) בשעבוד נכסי מקרקעין (יתר הערבויות שקבע כב' השופט גל הומצאו). בא כוח המבקשים טוען, כי אין ביכולתם של המבקשים להוסיף ולעמוד עוד בהפקדת הסכומים שהופקדו עד כה במהלך משפטם (200,000 דולר שהופקדו על ידי רבינוביץ ו-40,000 דולר שהופקדו על ידי מורגנשטרן), קל וחומר שאין ביכולתם להפקיד את הסכומים אותם קבע בית המשפט כתנאי לעיכוב ביצוע גזר הדין.

עו"ד דולן הדגיש בטיעוניו, כי מאז שהורשעו המבקשים ועד שנגזר דינם, תקופה של כחמישה חודשים, לא נדרשה הגדלת הערבויות, אף כי המשיבה הודיעה שהיא שוקלת לפנות בבקשה בענין זה. הדבר מצביע, לדבריו, על כך שאין חשש אמיתי מפני הימלטות המבקשים מאימת הדין.  המבקשים גם הוכיחו, בהתנהגותם, כי החשש מפני הימלטותם אינו בעל משקל, שכן התייצבו במשך כל שנות ניהולו של ההליך הפלילי נגדם.

בא כוח המבקשים ציין, כי לא נמצא במקרה דנן חשש קונקרטי להימלטות מהדין. נהפוך הוא. המבקשים אף יצאו מהארץ מספר פעמים במהלך חקירתם ומשפטם ובכל פעם חזרו וכיום הם נחושים לנהל את ערעורם ולהיאבק על חפותם.

עו"ד דולן הפנה במיוחד לדבריו של כב' השופט גל,  בהחליטו לעכב את ביצוע גזר הדין, אשר מצא לנכון להדגיש, כי: "הכרעת הדין התבססה, רובה ככולה, על ראיות נסיבתיות, שהצטברותן הובילה, לדעת בית המשפט, למסקנה אחת ויחידה מעבר לכל ספק סביר. עם זאת, התשתית היא תשתית של ראיות נסיבתיות, זאת בנוסף לחוסר מהימנות שנזקפה לנאשמים". לטענת עו"ד דולן, דברים אלה מצביעים על כך שלשיטת כב' השופט גל לא ניתן לשלול את סיכויי הערעור, מה גם שעצם החלטתו לעכב את ריצוי העונש עד לסיום הליכי הערעור בבית המשפט העליון, מקימה יסוד להנחה, כי אכן יש סיכוי לערעורם של המבקשים. הסניגור טען, כי שעבוד נכסי מקרקעין ייצור בטוחה טובה מפני חשש ההימלטות, שכן המבקשים יירתעו שבעתיים לגרום למצב בו נכסי מקרקעין של בני משפחתם הקרובה ימומשו. מבחינה זו, כך נטען, אף עדיפות בטוחות אלה על פני הפקדת מזומן.

4.         בא כוח המשיבה הדגיש בפתח דבריו, כי אין מדובר בהליך ערעור או ערר על החלטתו של כב' השופט גל ועל כן נקודת המוצא צריכה להיות התנאים שנקבעו על ידי כב' השופט גל לצורך עיכוב ביצוע גזר הדין. בגדר כך נטען, כי אין מקום לטעון עתה לענין הימנעות המשיבה לבקש את הגדלת הערבויות לאחר מתן הכרעת הדין או לענין ביטול ההפקדה הכספית כולה.

עו"ד למברגר ציין, כי לאחר הרשעתו של נאשם, קל וחומר שלאחר שנגזר עליו עונש חמור, וכאשר מדובר בנאשם שהיה משוחרר בתנאים, יש מקום להחמיר בתנאי השחרור, שכן חשש ההימלטות גובר מאליו. במיוחד, כך נטען, כשמדובר בפרשת הונאה חמורה ביותר, כפי שקבע כב' השופט גל, כאשר מעורב נוסף בפרשה התחמק לחו"ל ולא נתפס עד היום וכאשר יש יסוד להניח שסכומי כסף נכבדים ביותר הועברו אל מחוץ לגבולות המדינה.

לשיטת המשיבה, אין לסמוך על שעבוד מקרקעין, שממימושו קשה ויכול להימשך שנים רבות, ואין ללמוד דבר מהאמור בהחלטת כב' השופט גל לענין סיכויי הערעור.

5.         לענין סיכויי הערעור, הסכימו, למעשה, באי כוח שני הצדדים, כי יקשה מאד על בית המשפט להעריכם במסגרת הדיון בבקשה דנן ולו מן הטעם כי מדובר בתיק רב היקף עד מאד. למעט האמור לעיל בענין משמעות הדברים שנאמרו בהחלטתו של כב' השופט גל, גם לא נטענו טענות לגופו של ענין.  אלא, שלטעמי, אין כלל צורך להיזקק לסוגיה האמורה, שכן לא עומדת לפני בקשה לעיכוב ביצוע גזר דין, בקשה שכבר נדונה והוכרעה בחיוב ע"י כב' השופט גל, ושבמסגרתה היה צורך ליתן את הדעת לשאלה האמורה. הבקשה דנן, כפי שציין בצדק בא-כוח המשיבה, אינה אלא בקשה לעיון חוזר בתנאי עיכוב הביצוע. מבחינתי נקודת המוצא היא החלטת כב' השופט גל, המקפלת בתוכה הנחה, שלצורך סוגיית עיכוב הביצוע, קיימים סיכויים לערעור.

6.         הנחה נוספת, שאף היא נובעת מהחלטת כב' השופט גל (ואין מקום להרהר אחריה בגדרה של בקשה לעיון חוזר בתנאי עיכוב הביצוע), שגם יש לה עיגון בעצם ההרשעה ובגזר הדין החמור, היא, כי יש מקום להחמיר בערבויות בעקבות ההרשעה וקביעת העונש.

אין דינו של נאשם שמשפטו תלוי ועומד כדינו של מורשע שנדון לתקופת מאסר משמעותית ולתשלום קנס כבד.

7.         נמצא,  כי השאלה היחידה שעלי לבחון היא, האם יש מקום לשנות מהיקף הערבויות שנקבעו על-ידי כב' השופט גל. על המבקשים היה לשכנע את בית המשפט שאין הם יכולים לשאת בערבויות שנקבעו, וכי מוצדק להקל עימם בעניין זה במהלך פרק הזמן בו יעוכב ביצוע גזר הדין, לאחר שהוחלט בחיוב לגבי עצם עיכוב הביצוע.

ניתן היה לצפות כי המבקשים יפרטו בבקשותיהם את הניסיונות שעשו לגיוס הערבויות שחויבו להפקיד ואת מצבם הכלכלי והאישי המצדיק, לשיטתם, את ביטולה המוחלט של חובת ההפקדה. הם לא עשו כן, אלא באמירות כלליות בלבד. בא-כוח המבקשים טען למצב בריאותי לא קל של רבינוביץ ולהוצאות רפואיות ומשפטיות ניכרות. לגבי מורגנשטרן היפנה עו"ד דולן לתסקיר המתאר מצב כלכלי קשה וטען כי הוא סועד את משפחתו והיחיד שסועד את אביו הקשיש.

8.         רבינוביץ מציע להמיר את חובת ההפקדה בשעבוד דירה ברח' הירשנברג 11 בירושלים, שערכה, לפי דו"ח שמאי, הוא כ- 700,000 דולר. הוגשה חוות דעת השמאי העצני ולפיה על הזכויות בדירה רשומה משכנתא לטובת בנק, כאשר החוב המובטח עומד על כ- 121,000 דולר. בעלת הנכס, הנשואה לבנו של רבינוביץ, הצהירה כי אינה מתנגדת לשעבוד הדירה.

9.         מורגנשטרן מציע להמיר את חובת ההפקדה בשעבוד נכס מקרקעין שבבעלות אביו, המצוי ברחוב בן עזאי 6 בבני ברק. מחוות דעת השמאי מלוכנא עולה, כי מדובר בקומת עמודים המשמשת כבית מדרש. נראה כי הנכס נבנה ללא היתר בניה, ולכאורה יש אפשרות לנצלו כ"דירת נכה" אם יתמלאו תנאים מסוימים.